בכל יום ששי מבלי יוצא מהכלל יוצא לנו לעבור מול קניון שרונים החדש שנפתח לאחרונה בהוד השרון. מכיוון שגם היינו עדים לתהליכי הקמתו, היו שלבים שעוד קיווינו שיצא ממנו משהו אם לא אסתטי אז לפחות סביר. אם לא הומוגני עם הסביבה אז לפחות לא כזה שמשתלב בה כמו קוץ בתחת.אתמול נסעתי במיוחד עם מצלמה כדי לתעד את האסון הסביבתי הנורא. לפני כן, חיפושים קדחתניים באינטרנט לא העלו דבר בנוגע לאחראים על התכנון והאדריכלות של המראה הסביבתי הכי מזעזע והכי לא מתחשב במזרח התיכון.
האמת שלא כל כך ידעתי ממה להזדעזע יותר:
משני "פסלי" הענק חסרי הטעם שמציגים שני גוליברים שיושבים בעגלות מלאות מצרכים? מעצי התמר שאמנם בגדול מתאימים לשמש כצמחייה ארצישראלית מקומית אבל עשויים, למרבה הזוועה, מפלסטיק? מה"כבשים" שרועות ב"אחו"? משלושת גושי הענק של המבנים שכל קשר מבני ביניהם הוא מקרי בלבד אם בכלל? שלא לדבר על פנים הקניון הקר והמנוכר שנפש חיה לא מסתובבת בו? שילוב מדכא של רצפה מבריקה ומנצנצת, מעקות זכוכית ואלומיניום ותאורת עשרות שקועי תקרה מסנוורים?
וכל זה עוד לפני שנכנסנו לחנות המזון העצומה שנמצת מעברו השני של מגרש החנייה. אז או קי, יכול להיות שפעם לא היה. שפעם היה צנע והיום יש שפע. אבל כאן, מרב שפע בא להקיא. כמויות המזון שמסודרות כאן על המדפים הן אקסטרה ווגאנדיות בכל קנה מידה. שלא לדבר על שלל קישוטי הפלסטיק המכוערים, הדמויות של הרפתן, החלבן, האיכר, הכלב, החתול ומה לא... וכל זה על רקע ציורי קיר ענקיים של גונדולה בוונציה, מזרקה רומאית, שדות פוריים ומה לא...
שום תרבות, שום כבוד, שום חמלה, שום חמימות ושום נחמדות אין במקום המיותר הזה. חנות המזון הענקית ישבה בסדר גמור גם מעבר לצומת. קניון קטן ושכונתי יש ממש בכניסה להוד השרון. אבל מה זה חשוב?! העיקר הדחיפות להקים עוד מפלצת לתפארת מדינת ישראל. ובלילה? הו בלילה! בלילה כל הדבר הזה הופך למסך כחול (מכוער כבר אמרתי?) שמבזבז אנרגיה, מפריע לתושבי השכונות הסמוכות ומסנוור את הנהגים... חלם זאת המילה???
אני דווקא אהבתי את הציורים האירופאיים, אבל אני חולה על כל מה שקשור למפה של איטליה, אז אולי אני משוחדת.
השבמחקמסכימה בכללי, אכן חלם והמבנה הזה מצטרף לרשימה מאוד ארוכה של מבנים מיותרים שבני ישראל הולכים לפקוד בשנים הבאות.