על החלון חשבתי

השנה, בנסיעה למילאנו, פספסנו בשבועיים או שלושה את החגיגות המקדימות של חג המולד. את חלונות הראווה המקושטים ביצירתיות שיא ודמיון אינסופי, את הנורות המנצנצות, את מעילי הפוך וכובעי הצמר, את בובות הפרווה ואת שלל אביזרי הנוי המקסימים שנמכרים בחנויות לטובת קישוטי עצי החג.

מכיוון שכך, החלטתי לפצוח בסדרת פוסטים ולבדוק מה קורה בחנויות השונות ואיך הצליחו השנה הרשתות הגדולות והחנויות הקטנות להילחם על תשומת הלב והכיס של התושבים והתיירים בערי אירופה הקרירות.

אני מתחילה היום עם 'הרודס' הבריטית שלקחה על עצמה לחגוג 150 שנה לסופר הסקוטי ברי ולילד הפלא 'פיטר-פן' וארץ לעולם לא. כיאה לבית כלבו ענק, חולקו החלונות למספר סצנות מוכרות מתוך הסיפור הקלאסי שבהן מככבים, איך לא, הילד שמסרב להתבגר, הילדים האבודים, טינקרבל, קפטן הוק וחבריהם לסיפור.
כדי להעצים את המסר, החליטו ב'הרודס' לייצר קולקציית חג מולד שלמה תחת אותו נושא שכוללת קישוטי פיטר-פן, כדורי שלג וקופסאות אוצר.

אין ספק שההשקעה כאן מרובה אם כי לא בלי הגזמה של נצנצים וצמר גפן. יחד עם זה משחקי התאורה, על העומק שהם יוצרים, בהחלט ראויים לציון.